#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיא. 1 נתן אשם ליהוריב במשמרתו וכסף לידעיה במשמרת יהויריב, האם יחזור כסף אצל אשם או אשם אצל כסף? <p dir=""rtl"">ומה הדין אם עברו והקריבו או להיפך עבר זמן ולא הקריבו?</p>"	"ר' יהודה קנס את משמרת ידעיה להחזיר את הכסף לגבי האשם כיון שקבלו שלא בזמנם, וחכמים קנסו את משמרת יהויריב להחזיר האשם כיון שקבלו אותו קודם הכסף.<p dir=""rtl"">אמר רבי אליבא דר&quot;י אם קדמו והקריבו את האשם קודם שקבלו המעות - מביא אשם חדש והוא לבני ידעיה, ובני יהויריב זכו במה שבידם לעורו.</p><p dir=""rtl"">עוד אמר רבי אם בני יהויריב לא הקריבו כלל את האשם במשמרתם - ויתרו לבני ידעיה ויקריבו בני ידעיה. אבל אם בני ידעיה גם לא הקריבו כל משמרתם - כיון שלא תבעו חוזר לרישא לבני יהויריב.</p>"	בבא קמא קיא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיא. 2 מה מביא קודם גזלו או אשמו ומנין?	קודם מביא גזלו ורק אח&quot;כ אשמו, אם היפך לא יצא, דכתיב &quot;האשם (הקרן) המושב לה'...מלבד אין הכיפורים אשר יכפר בו&quot; יכפר ועדין לא כיפר.	בבא קמא קיא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיא. 3 כסף אשם וחומש האם מעכבים את הכפרה ומנין?	"כתיב גבי מעילה &quot;באיל האשם ונסלח לו&quot; 'ה' האשם שהיה כבר, שאם הביא האשם קודם הכסף לא יצא. אבל החומש אינו מעכב שרק איל ואשם כתובים.<p dir=""rtl"">לומדים אחד מהשני קדשים מחולין - שאשם זה כסף, וחולין מקדשים - שאין חומש מעכב.</p>"	בבא קמא קיא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיא: 1 הגוזל ומאכיל את בניו, הניח לפניהם האם חייבים להחזיר (בגזלה קיימת ובאינה קיימת, קודם יאוש ואחר יאוש) ומדוע?<p dir=""rtl"">[רשות יורש האם היא כרשות לוקח?]</p>"	"הגוזל ומאכיל - שנינו במשנה שפטורים מלשלם. רב חסדא הסובר שהגוזל ולא נתיאשו הבעלים ובא אחר ואכלו, רצה מזה גובה רוצה מזה גובה, יוקים דוקא אחר יאוש.<p dir=""rtl"">הניח לפניהם - לפני יאוש ודאי חייבים לשלם דכתיב והשיב את הגזלה כעין שגזל (והוא עצמו ודאי חייב אפ' אינה בעין אלא בבניו). רמי בר חמא סובר רשות יורש כרשות לוקח, לכן לאחר יאוש פטורים מלשלם אפ' גזלה בעין, [מכל מקום אם זה דבר שיש לו אחריות שניכר הגזלה כגון חמור שמחמר אחריו וכד' חייבים להחזיר מפני כבוד אביהם, כדמתני רבי לר&quot;ש בריה]. רבא סובר שרשות יורש אינה כרשות לוקח, לכן אם הגזלה קיימת - חייבים לשלם, אם אכלו - נפטרו מלשלם, אבל אם יש אחריות נכסים הינו קרקעות משועבדים, חייבים להחזיר {מתרץ אליבא דר' אושעיא}.</p>"	בבא קמא קיא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיא: 2 גזל ולא נתיאשו הבעלים ובא אחר ואכלו ממי גובה? רשות יורש האם היא כרשות לוקח או לא?<p dir=""rtl"">'תני ר' אושעיא הגוזל ומאכיל את בניו פטורין מלשלם הניח לפניהם גזילה קיימת חייבין אין הגזילה קיימת פטורין הניח להם אביהם אחריות נכסים חייבין לשלם' האם קאי לפני יאוש או לאחר יאוש?</p>"	"רב חסדא סבר גזל ולא נתיאשו הבעלים ובא אחר ואכלו רצה מזה גובה רצה מזה גובה, כיון שלא נתיאשו הבעלים ברשותא דמריה קאי ויגבה ממי שרוצה. לפי זה יש להוקים את דברי ר' אושעיא לאחר יאוש, אבל רמי בר חמא דמוקים לה קודם יאוש כדלקמן יחלוק על רב חסדא ואינו גובה מהאוכל.<p dir=""rtl"">רמי בר חמא סובר רשות יורש כרשות לוקח, לכן מה שחייב ר' אושעיא לשלם בגזלה קיימת זה קודם יאוש, אבל אחר יאוש פטור, אבל רבא (ורב חסדא) חולק וסובר שרשות יורש אינו כרשות לוקח.</p>"	בבא קמא קיא:		
